הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 17:27 לא יודע אם מספיק קדום. אבל מפורש באברבנאל (וירא כב ד"ה ואומר שמפני) עפ"י המדרש הנ"ל. ויותר מפורש בשפת אמת (שם). ב-יום שלישי, 30 באוגוסט 2022 בשעה 17:09:54 UTC+3, maasehactav כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21 זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה', וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה, ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36 ימחל לי כת"ר. העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש שלהם. לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר היינו טובע הביטוי. וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך.. כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר.. ברכה והצלחה!

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 00:27 לגבי ההשוואה בין רימון לתפוז, מעניין שתפוז נקרא באידיש 'מאראנץ', וגם 'פאמאראנץ' שזו בוודאי הרכבה של המלים 'פאם-מאראנץ' ובאנגלית רימון נקרא 'פאם גראנעט'

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 09:21 ישר כח

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:14 לזה כוונתך? ספר הברית - חלק ב מאמר ד אהבה ויראה - פרק טו אתה הראת לדעת (בפרק י"א מאמר זה) שענין אהבת הרוממות אל ה' כענין אהבת בן אדם המעלה בעל החמודות והשלמות שהשכל גוזר לאהוב לאיש אשר אלה לו, ואחר שגלוי וידוע לכל שאין כשלמות הבורא יתברך אפילו למי שאינו בקי בחכמת הכוכבים והגלגלים וכל מאמינים שהוא השלם האמתי וכלו מחמדים, לכן דעת כל איש ישר הולך ומחייב לאהוב אותו מזה הצד שהוא הגדולה ובכן יירא אותו יראה גדולה אחר שאי אפשר לאחד בלתי האחד, ככה הדרך ומסילה לאלהינו המגיע לזאת האהבה, והעוזר עליו הוא כמו הדרך והפתח אשר לאהבת איש החמודות והעוזר עליו, כי אם תזכרו ראשונות וקדמוניות את הרשום (בפרק ה' מאמר זה) שהאהבה הבאה מן השכל לבעל החמודות צריך סעד לתמכו, ובמה יסעדנו בטבע שהוא ההשתוות והדמיון אליו שזה מוליד אהבה עזה בטבעו, ככה האהבה אל האלהים שאף היא אינה אלא מן השכל על שהוא השלם וכלו מחמדים אף היא צריך סעד לתמכה שהוא ההשתוות אליו וזהו הדרך המגיע לאהבה רבה הזה ומחזקו: ואם לא תדע לך במה תשוה אליו ומה דמות תערכו לו אשכילך ואומר לך דמה לך דודי למדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כאשר אמרו חז"ל, גם תשוה אליו בקיום מצות התורה מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל (בפרק קמא דברכות) אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות אשר קדשנו במצותיו, מצותיו דייקא. נמצא אשר אני אחזה לי הדרך לאהבת ה' ויראתו באמת היא הדבקות במדותיו ושמירת מצותיו כי באלה תשתוה לו וההשתוות מוליד אהבה עזה: לכן פעמים רבות תמצא במקראי קודש אצל האהבה והיראה ענין הדבקות ושמירת המצות כנאמר את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק (דברים י') כלומר מה הוא הדרך המגיע אותך ליראה הגדולה, הדבקות והעבודה לפניו במצותיו, ונאמר ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו (שם י"א) כלומר מה הדרך המגיע לאהבה הגדולה שמירת מצותיו, ונאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (שם) כלומר הדרך לאהבה הוא עשיית המצות ולדבקה בו במדותיו, ונאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו תדבקון (שם י"ג) ונאמר אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו (שם ל'), ואמר יהושע לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו (יהושע כ"ב), לכן אמר הכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' (דברים י'), כלומר מהו הדרך המגיע אל היראה והאהבה אשר הוא שואל מעמך, זו ההשתוות אליו, ומפרש ואמר מה הוא ההשתוות, ללכת בכל דרכיו זו המדות ולשמור את מצות ה' שהוא מקיים אותם, וכשתשתוה אליו בכל אלה אז מלבד שתאהב ה' מצד השכל תאהב אותו ג"כ בטבע מצד ההשתוות וכל אחד יעזור את חבירו ואז תאהב אותו באהבה עזה יותר מאהבתך את עצמך ואת בנך את יחידך אשר אהבת בטבע לבד, ובכן תירא ממנו יראה גדולה שהיא יראת הרוממות ופחדת לילה ויומם שלא יפול שום פגם בכבוד של מעלה ע"י מעשיך כיראתך על בנך ממש ועל בעל החמודות ואת ה' אלהיך תירא לא שתפחד ויראת מאלהיך כדבר האמור למעלה (פ' י"ב מאמר זה) והתבוננת על מקומו ותבין: נמצא אשר חנן אלהים אותי בזה יהיה אהבת הרוממות כאהבת בעל החמודות ויראת הרוממות כיראת בעל החמודות כאשר באמת מקרא אחד להם ליראה את ה' אלהיך לרבות ת"ח, והדרך לזה הוא הדרך בעצמו המגיע לאהבת בעל החמודות כלומר ההשתוות אליו בשמירת המצות ולהדבק במדותיו, לא במה שמתבונן ועוסק בחכמת הכוכבים והגלגלים, כי ההתבוננות בהם אינו אלא שע"י זה יוסיף לו ידיעה פרטיית שהוא בעל החמודות יותר ממה שהיה יודע זה בתחלה בדרך כלל, אך בכל זאת אם זה האדם אינו מקיים מצות התורה ומדות הבורא לא יאהב לאלהים בשביל זה ולא ירא אלהים, כאשר יעיד הנסיון מהאנשים העוסקים באלה החכמות אשר אין יראת אלהים בלבותם. ואחר שהדרך שזכרתי דרך המלך ה' צבאות הוא ובהם הוא חפץ אשר על כן כתב בתורתו בכל המקום אשר יזכיר אהבה ויראה ענין הדבקות ושמירת המצות, לכן אף אתה אחי וראש אחוז בזה ומנה לא תזוע תכין לך הדרך אשר צוך ה' כי זה הדרך יחלק אור לישרים כאור נוגה הולך ואור עד נכון האהבה והיראה הגדולה From: [email protected] [email protected] On Behalf Of n. reisner Sent: Thursday, September 1, 2022 1:47 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח מישהו יכול לצטט לי מתוך הספר ? וכבר כתב כן בספר הברית (ח"ב מאמר ד פי"ח) 'גם תשוה אליו בקיום מצות התורה, מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש (ילקוט רמז תרא) ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות 'אשר קדשנו במצותיו', מצותיו דייקא', ע"כ. -- -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:43 מופיע גם בבר אילן גירסא 29 בטקסט: [ב, כה] וירא אלהים. שמעתי שנמצא במדרש מה ראה ראה שהיו מרחמים זה על זה כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקדוש ברוך הוא שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך:

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12 מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: אברבנאל אחרי.jpeg

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 16:03 באהבה ובשמחה!

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 02/09/2022 13:29 מה שאומרים היום ידית, כלומר מקום אחיזה מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:36 זה מה שנוסף מלפני חצי שנה [ליעילים ולמזדרזים מחירים אטרקטיבים אישיים]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:49 בעצת הרב שרון, הסתכלתי במשנ"ב עו"ה, וכמדומה שראיתי שגם הם ציינו לשל"ה הנזכר.

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 12:41 נ"ל שלאדמו"ר מחב"ד יש נידון בנושא ואם אני זוכר נכון חלק הובא בהקדמה לחומש שי למורא

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 13:27 https://www.hebrewbooks.org/21811 מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 14:26 בשמחה רבה!

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 16:20 במלה 'שוועוויטש' נוסף 'ווע' שאינו נכלל ב'שווי[ש]טש' שהוזכר במילון עכ"פ מתברר שהיינו הך, סוג של ניב שונה

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 22:39 [image: image.png] בברכת התורה, מכון 'תורה שבכתב'

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 16:47 קבצים מצורפים: דדייק כוותיה.PNG

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:28 תורה שלמה לר' מ"מ כשר [לא זוכר באיזה פרשה זה. כמדומה שמאריך בנושא זה] -- באהבת ישראל נביא את הגואל